ענבר -קימל בתיה נ' מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ

החלטה

1.לאחר שהתקיים דיון בבקשת התובעת להכיר בתביעתה בתביעה ייצוגית, הגישה התובעת בקשה לגילוי ועיון במסמכים וכן לזימון עד.

2.המשיבה – הנתבעת הגיבה לבקשה.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובה, להלן החלטתי.

4. פסק דין מנחה בסוגיית גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 10052/02 יפעת ואח' נ' דלק מוטורס ואח' פ"ד נז (4) 517. שם נפסק כדלקמן:

"...מצבו של המבקש להכיר בו כבתובע ייצוגי אינו פשוט. בינו לבין הנתבע קיים פער מידע הפועל לרעתו. הנתבע מחזיק בידו תכופות את מירב המידע הדרוש לתובע על מנת להוכיח את התקיימות תנאי הסף לאישור תובענתו כייצוגית. לו המידע בדבר התקיימותה של קבוצת תובעים פוטנציאלית ובדבר גודלה, כמו גם המידע הנדרש לקביעה אם השאלות המהותיות והעובדתיות משותפות לקבוצה וניתנות להכרעה בתובענה אחת. מבלי שיהא מידע זה זמין לתובע, ייקשה עליו להביא לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית. משום כך אין לומר כי בעצם בקשתו לגילוי מסמכים, מגלה המבקש כי תנאי הסף לשם ההכרה בתביעה כיצוגית אינם מתקיימים, כטענת המשיבות. לאור מצב דברים זה, ניתן לטעון כי משניתנה זכות גילוי ועיון לנתבע, בפרשת טצת, הרי שמכוח קל וחומר יש לתתה גם לתובע.

ברם, קיים גם שיקול שכנגד כבד משקל, שאין להתעלם ממנו: התביעה הייצוגית, על יתרונותיה הרבים, טומנת בקרבה גם חסרונות וסכנות לא מבוטלים (ראו למשל: רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת ניהול פרוייקטים וכוח אדם (טרם פורסם) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן ופסקה 3 לפסק דינה של השופטת ד' ביניש). הסכנה המשמעותית ביותר היא של שימוש לרעה בזכות התביעה הייצוגית בידי תובעים, ולכן אין חולק על הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח שיגבילו את זכות התביעה הייצוגית (שם, פסקה 2 לפסק דינה של השופטת ד' ביניש). סכנת השימוש לרעה בתובענה הייצוגית מתעצמת ככל שהדבר נוגע להליך של אישור התובענה כייצוגית, שכן בשלב ראשוני זה, טרם הוברר כלל, אם עומדת לזכות התובע עילה כלשהי. אי לכך נדרשת זהירות יתרה במתן זכות גילוי ועיון לטובת התובע בשלב דיוני זה.

משנמצא כי לשני הצדדים יש אינטרסים לגיטימיים, הרי שיש למצוא את האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים. איזון זה אסור שיקפח את הזכות לגילוי ועיון. זכות זו היא זכות חשובה, שכן היא מאפשרת לצדדים להגדיר ביתר יעילות את גדר המחלוקת ביניהם, ובכך תורמת היא לגילוי האמת. אף בשלב המקדמי של אישור תובענה כייצוגית, יש חשיבות לעמידה על גדר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים. הגדרה מדוייקת של גדר המחלוקת, מסייעת לבית המשפט להכריע נכונה בשאלת התקיימות תנאי הסף לאישור תובענה כייצוגית.

מן האמור עולה כי יש להחיל את הלכת טצת גם במהופך - קרי יש לאפשר גם למבקש שתובענתו תאושר כתובענה ייצוגית לקבל צו לגילוי ועיון במסמכי הצד שכנגד. כדי למנוע הכבדה יתרה ולא מוצדקת על הנתבעים, ראוי להתנות זכות זו במספר תנאים. ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוונטיים לשלב זה של ההליך – דהיינו, רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילויים מבוקש על ידו.

שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית המשפט לוודא, עובר למתן צו הגילוי, כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע, ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית.

שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון. במסגרת זו, יש לשים לב במיוחד להבטחתה, במידת הצורך, של שמירת סודיות מסמכי הנתבע שימסרו למבקש. זאת על מנת שהתביעה הייצוגית לא תשמש כלי לחשיפת סודות מסחריים".

5. כן נפסק כי גילוי מסמכים בהליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית אינו מתייחס בהכרח להוכחת תביעה אישית של התובע הייצוגי.

כך פסק בית המשפט העליון ברע"א 7956/08 מעדניות האחרים בכבוד (94) בע"מ נ' עו"ד שלמה גן צבי, (ניתנה ביום 21.4.09):

"גילוי המסמכים שעליו הורה בית המשפט המחוזי לא נועד להוכיח עילת תביעה אישית, אלא ללמד על היקף העוולה שבוצעה לפי הנטען ועל גודלה המשוער של הקבוצה הנפגעת. לנתונים אלו יכול ותהיה חשיבות לשם בחינת השאלה האם התובענה הייצוגית היא הדרך 'היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין', כדרישת סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006(להלן - חוק תובענות ייצוגיות). יודגש, כי אין הגילוי בשלב זה מתבקש לשם קביעת היקפה המדויק של הקבוצה הנפגעת וגודל הנזק שנגרם לכל אחד מחבריה, אלא רק לשם קבלת מושג כללי על סדר הגודל של התופעה בה מדובר. בנסיבות אלה, סבורני שהצו שניתן על ידי בית משפט קמא עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003) (להלן - עניין יפעת)."

6.המסמכים המבוקשים בתיק שפניי, עוסקים רובם ככולם בנושא ניכויי קרן רווחה משכר העובדים.

המסמכים מתייחסים לכלל עובדי המשיבה ולא רק למבקשת.

כך בסעיף א' בו מתבקש דו"ח מאושר ע"י רו"ח בדבר תשלומים שניכתה המשיבה לקרן רווחה, כך בסעיף ב' בו מתבקש דו"ח המפרט את כל התנועות בקרן רווחה.

7.בשלב זה של ההליך, הדיון מתמקד בשאלת עילת התביעה של המבקשת, והאם עילה זו זהה לעילות תביעה של עובדים נוספים.

הדיון בשלב זה אינו מתמקד בסכומים הכוללים. כך אין הוא מתמקד בשאלה מה עשתה המשיבה בכספי קרן רווחה וכיצד ניהלה כספים אלה.